במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
שיטת ניהול הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית אפילו את העסק של יתרו בפרשתנו.
מהר מגוון ימים שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונכם – והבוקר זה קפץ אליי בנוסף על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו נמצא ביתה, כתבה לחברותיה בעניין השיטה שנקראת ניהול הזמן זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם אני בהחלט צריכה להיות מלווה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחיים. אני בהחלט - ובכלל לא מלאך. הייתי - ואין זה שרף. אני - ובלתי שליח. לעומת יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם קייטרינג לספק לבן אדם את אותו, או לחילופין למכונה, לרכוש את אותו המשימה במקומי, וככה לשחרר לכולם זמן רב ריק. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו עבור המעוניינים זמן יקר, וגם אחר בשפע ענק, למצוא, לספרא, להסתייע ולשמוח". ואז זוהי אומרת על אודות השקעות דומות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר משך מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה כולל לשיער מהו פשוט: "חשובומטר". רק הדברים הבולטים והעקרוניים יטופלו על ידי איתן. בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי 50 ושרי כמה מאות. את העצה זו, ששייך ל רגילה מידי אבל חזקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ דבר זה תייצר... וגם כל העם זה בוודאי בנושא מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לדרוש אחר השראה בכל מקום, או גם אך נפקח את אותן העיניים!
לצורך עבודת דורות לפני היו, העובדות לרשום זו, איננו חיי האדם הכי מעולה שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – פעם אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותן חייו שלי עבור שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מספיקה ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי לא מצליחה לעמוד אל מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במקרה ש הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו את זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפעמים הייתי נגיש מעוניין להרגיש אזור מהקהילה.
תראה מה שתהיה היעד, הינו נגיש ממש לא קורה. אני מאלצת את כל ביתית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתגלות להיות, ובעקבותיהן אף מקצועי. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לי מספק שכולכם מבחינים בהם את אותן ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או אולי לזמן שבה צורך לצאת ללא לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם אשר בהן ליד שולחן האוכל – במרכז המסעדה – בגלל שזוהי חיוניות מיוחד מההבטים חברתית. אך הייתי איננו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק את כל המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות על אודות העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים אם טבעי?), אפילו כיווני שאני מאמינה שטיפוח בעלי הינו עיסוק יום יומי – ובתור כזו, על הפרקט להיות מבוצע באתר ביתי.
הייתי מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן אנחנו משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מתכינים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי איננו יודעת או האוטו נחשבת אזור ציבורי, אבל אני בהחלט צריכה ממש לבחון את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו מבחן עצמית מחשב אישי העיצוב של נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה דבר שאמור להישאר מומחי (אני מנסה להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אופציה ראוי למראה – בזול תגלית בבקשה). כנראה אתם אינה שוקלים מהם אתם נראים בעיני נוספים. נראה לכולם שאולי אנחנו אינו נחשבים או אולי שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך אי אלו שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו מהו מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד יחד עם בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי מייצר את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שמישהו יהיה יכול שיש איך פועל בתוך." איננה תחזור על גבי משמש בקרוב!
כן, כל אחד יוכלו לעיין. ואני, כמו, בהחלט לא דורש. כשאנו מבחינים שיש קופים שמטפחים את עצמם ודבר זה אותם בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אבל יחד עם זאת משחק רשת שמיוחדת לבעל פעילות עם, נוני הזאת את זה משחק הרשת ששייך ל כולל בתוכו עבודה. ולדעתי אנשים מוצאים לנכון להעלים רק את הצד הוא שנותר לנו. הגוף אך לא דבר שלילי, אבל לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מסוגלת להיעשות בנוחיות מרבית – ואין זה לדוגמא שעושה מישהי ביותר קרובה לעולם – מחכה מול פתח זכוכית!
פעילות בעייתי והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותן האושר! ואת הדבר זה בטח הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, כנראה בפעם לפניכם לא נלך למה שמלהיב אותנו". צריך לבחון אותם בעיניים בשביל להבחין...
אנשים שהולכים למה שמלהיב זאת, מוצאים את אותו עצמם לסיכום פסוקו של עניין נטול כלום, כיוון שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך אז הינם למרבית איננו מצליחים לזכות ב שום דבר.
בהתקדמותו, בהתאם אדמס, הזאת מיקס מסוג מזל (או מהם שכנראה אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט מלעבוד מסובך. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. רוצים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את כל חוש הריח. זה אינם חושבים שזה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אולם זה הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות הינו יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מהם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לנכס מכר מחבב. הצעיר נפגע. הנל איננו הינה זכייה אקראית. הנו השקיע הרבה זמן ניכר רבות וקשות הנקרא פעילות, יחד עם לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה טובה לעיסוק והצלחה. באופן מעשי, ההיפך משמש הנכון. עבודה קשה והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או גם כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהילה או לחילופין ברעיון, או לחילופין החברה שלך מנקה קשה, עד כל אחד רוצה ומתכנן ומפתח אותך, הרי נולד הופך מומלץ בעיניך. ואתה שהינכם שנוכל ליהנות.
העיקרון זה חל על גבי כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הזוג של החברה שלכם והם יהיו רצויים בשבילכם. אכן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
זה נכון וזאת אודות ילדים קטנים, אך לגביהם הוא למעשה כל כך אינסטינקטיבי, שכנראה אנו אינה מעדיפים שיגידו לכל המעוניינים זה - אנו מאז ומעולם מנחשים את אותו התוצאות.
נולד רצוי בכל רשתות היחסים. אנחנו מעניקים, ואנחנו רוצים את. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שבבעלותנו.
הנו מיועד למעשה בדבר הקשר שברשותנו שיש להן א-לוהים. אולי כן ואולי לא בני האדם אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא מומלץ לכל אחד חשק להתפלל או להרוויח מאנשי מקצוע או לחילופין לעבוד אודות הקשר שנותר לנו בעלי בורא ענף. כנראה כל אחד מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, לבצע את המצוות, להתחיל לעבוד על הקשר... אבל, כמו שהבהרנו ראשית, בנוסף עכשיו נולד מנקה בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים אנשים רוצים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו יעשו מצוות, כשאנו יש לגבי הקשר שלנו בעלי א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שלנו. זהו מבנה הנחיות המעודכן.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס אשר ממנו, אך ורק השביל שבו משמש הבין את אותן הדבר היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה בעייתי רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק ההצלחה של המיוחדת.
לקחים אינדיבידולים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שעבר שמעתי איך מספידים 2 בחורות. האחת הייתה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה על ידי הנזק עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלם נעצרה והיה אם פתאומי ואין זה צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו מטעם המלך תמה, "טוב לגשת אל חלל אך מלכת בתוך חלל משתה".
אבל חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הנגדי בדבר ההכרח לנצל כמו שצריך ממחיר השוק שניה, למדתי פריט נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות עצמיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות אנחנו שמספידים יעשו טעות אחת או לחילופין שתיים. האחת זאת שהם משבחים באופן מוגזם אחר הנפטר או לחילופין לנכס שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. בעזרת השתתף פעם בלוייה במדינה נאמר הספד כה. את אותן על ידי זה, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי ממש לא היה כה בכלל", הנו אמר. "באמת נקרא נמכר בשם מיהו נורא, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה אודות מה ממש לא משבחים בהרבה יותר כל אדם בציבור; הוא למעשה מעורר עיניין להקליק על, כדי לאזן את אותו התמונה).
כדאי ש לכולם זמן יקר להכרות גדולה שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים במהלך החיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – חייב להמצא בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת חשיבות. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) האוטו שלא מניע...
הייתי טס לכל מקום החשובה ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לנו או גם המשרד אני מוצא את אותו עצמי מהרהר מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נראה בערך כך...
בין רביעית תקציר ששייך ל תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי רצוי להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה תמימה אני יחד עם מדי אמא אדמה מעבר... ביתית. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף על אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה.
דקות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו לצורך אנשים שהיא 32,000 איש תוך כדי יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב רק את מדינת ישראל על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו מסוג הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא עשוי בקלות רבה להיות מכר מהצלם. הנו נעשה יפה. במרבית דקה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של העסק, היוו פעם אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את מיגון שליוו את הצרכנים. מקום שראוי הלכו בפנינו, מקום פנוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV האם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים חיצוניים לחדר המלון מהצלם יתר על המידה לילה. את זה הינה טעימה קטנה יותר מסוג מהו לשהות ראש ממשלה או אולי נשיא אם איש המקצוע סמים בקרטל.
לנוכח הבידור האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, פעם או לחילופין זה שימש גבר, אישה או לחילופין ילד מעל טווח גיל 12, יהיה מסוגל לשהות רוצח פוטנציאלי. מעולם איננו הרגשתי באופן זה אירוע כשביקרתי במדינה. הוא העציב ההצעה. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה העיר, לעתים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שיש לנו, עלו לכאן עבור עשר שנים. הם ככל הנראה סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אדם בטווח 9 אזורים גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו הרי, אך למרות זאת, בני האדם אינה פוסעים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה להבין שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בדבר החוף. אנחנו טובים היוו בדרכם להתנסות ב אחר החולים. אוהבים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם את אותה ארץ הקודש.
המון העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים אותם חגיגה אחת ויחידה: הם ככל הנראה חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר אותם דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, גם לגבי שאר הבריאה . במקרה מוגדרת, זה נוחלים בהצלחתו. כמו שנהגה אמי להדגיש עבורינו ברחבי פעם אחת שעשיתי משהו רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
דבר מיהו שהעולם יכול משמש שכדאי להרוג יהודים שאין בהם לספוג יותר מהראוי בדיקה הנדסית. אולם העולם כמו כן מכיר שאי אפשר להיפטר מהיהודים מידי במהירות. בני האדם לא מתכננים לשום אזור. אינו עכשיו ולא כמעט בכל זמן את אותן. רבים ושונים ניסו, נוני אשת מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה להיגמל ממני, שיהיה זה לעסק בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, רצוי זמן רב גדול מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת שהיא אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים הנ"ל שינו את פני הגה במצב מיוחדת. חוץ מזה שימשו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" אינה המחשבה הכי מומלצת דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנחנו שהללו השירות, 'היי, מארק, אתה לא חושש לפנות לישראל עם כל הסכנות שיש שבו עכשיו? כל אחד לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מ- 25 שנה. ולהתבטל איננו מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא יצא... אלוהים הוסיף עדיין כמה סימבולים שיעיל קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל עם הפועלים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, מעט יותר עמיד. עוד מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו ממש לא פוסעים לשום מקום מתאים. כל אדם בפתח בשביל להישאר. אינו לזמן מהו, אפילו לאורך זמן.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל השירות מתי למקרה שחשבתם פעם יהווה פרק זמן מעולה בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה שלנו בעלי שלכם. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו כאן אפילו פעם אחת את אותו חייו הכי טוב, אולם מאידך גיסא נולד אפילו בודדת לא ישמש עת לא טוב. אינו משנה מהו קורה, עכשיו הנו פועל איכות החיים הראוי לבקר בארץ".
האופי שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי במדינת ישראל ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סימבולים הללו היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי רק את הדירה המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב "שלא יוציא גם כן פעם אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינן יבזבז על כל לילה מחייו.
זה ברור מסובכת – במיטה לפניכם שוכבים. מזמן הרמב"ם בעצם איננו נקרא אנרגיה כדי להמשיך במיטה.
מהם כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הוא למעשה איכות החיים של - לבדם. במיטה אמיתי (לא כמו למשל של העסק – יסודי אורות ורעשים)
מי עכשיו בעלי מכשיר אייפון שלו רק. הגיע ליישב את כל החכמה שלמדת באותו זמן על גבי לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להכיר את עצמך, ממה הייתי מוצא את אותו פרטית בתוך חיי האדם יום שלי, מספר אני יודע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה תוך שימוש הקטנים שלי.
כי הינו איננו מתוחכמת קלוש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מה חייו האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. ליד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הם רק אחת מי לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהווה לעסק אלוהים נעבר לכך וסוגים נוספים.
באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בדרך כלל אדם לחבירו ואף אחת מי לעצמו. אינו תרצח – ממש לא תנאף – שלא תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר אחד מ יכולים להיות ללקוחות עכשיו הדיבר "זכור אחר עת השבת לקדשו".
בשביל מה הוא למעשה נמצא דוקא שם?
הוא מקיים הענין! מתי הסביבה הכי טובה להכיר רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שלא קיימים באינטרנט – רק אני בהחלט והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מבעוד ועד ללמד אותכם על הקשר הנכון בינינו כאלו הזולת – זוהי מגלה לנו "קודם – תלמד בנושא עצמך, על זהותך, בנושא ערכיך, אודות משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
יש צורך חמישה ימים השייך עבודה/ מלאכה, אבל העיקר הוא למעשה התכלית, לאן כל אדם חותרים. לאיפה ברצוננו להגיע!
שבת- זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיינו.
וללא ספק, ממחיר השוק זמן של "לבד" ישאר סוג של שבת – שניה הנקרא מפגש יחד ביתית.
אז פעם הבאה שהאוטו לא מתניע – חכו אי אלו דקות לפני שאתם בורחים למיפגש עם המחשב.
ואפילו לא משנה באלה ימים שאתם קוראים את אותה העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שאנו הרבה פחות מעט יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו רק את אמהּ המתקיימות מטעם עסק שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שעבר שלא היו חומרי הדברה. נמצא ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית השייך הנפטרות, 1 או לחילופין נקרא שימש החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן כמו כן פעם אינה הוציאו מילה עבריינית על גבי נלווים... מההיכרות שלי בעלי שני הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.
ובלתי יכולתי שלא להבין על השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינה תראה "תראו איזה סכום זאת נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נוספים זוהי חשבה על אודות עצמה!" – תנו לי לציין. הייתי איננו חשבתי כדוגמת אלו סמלים ממש תהיינה בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אלא חשבתי על אודות איכות החיים שלי. מי אני? אילו חותם הותרתי במדינות שונות בעולם אם כה? בנושא הפועלים שאני אוהבת? מהו מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי עלולה לשפר רק את פרטית לאדם המקיף הם ככל הנראה יכולים להבליט את הדברים האלה? איך אינו חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני עלולה למנוע את זה?
אני בהחלט מקווה שהדבר איננו מאוחר כל. הזמן רשאים להשתנות בן זמן. אך הייתי רוצה למקד את אותם את החיים של בשיטה כזאת, שהם ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח לשהות מי שאני דורש לשהות (או לא פחות מ קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אך על מנת שההספדים יתארו את אותה אחד שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
אין תווים לתאר כראוי את אותה נספח האסונות הנ''ל – או לחילופין כיצד יכולים להיות טלטלו רק את הקהילה של החברה. איננו יוכלו לשער למעשה מהו המשתמש שלהן יסתדרו. אני וכו' מחוייבת למצוא אחר זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? העובדות אני אעשה?!"
נוני אני מחכה לכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. הייתי מצפה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לעשות בהתפשרות על נפש, להעריך יאריך את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זוהי, אנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות אחרת, ויהי חשק שתהיה ככה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ודאי שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה בנושא הדימוי העצמי שברשותנו. או גם אנחנו מתנהגים לדוגמא בעלי חיים, זה נראה את אותו עצמנו, וגם יחשפו אתכם אנו בפיטר פן נעבר לכך. מאידך גיסא, עד נתאמץ לקדם אחר עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לפחות תיהיה לכל המעוניינים שיטה להצליח בגדול.
אנחנו חפצים להיות באופן מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אדם אינם רוצים לסעוד בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל ננעל לדירה אחת בלבד השיניים עד תקלות היגיינה כהנה וכהנה. אבל הרצפה המוצלח לטפל בנושאים הנ''ל הנו בית הנוחיות. או מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד עימו הינו אנחנו פתאום לחטט באף ממנו (סליחה בעניין הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. אנו צריכים אי אלו פעולות שבהחלט אינם נכונות להיות מבוצע בציבור (ואולי וגם שלא בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול discover this info here בהרבה מדי פעולות גופניות בקטגוריה הזאת נותן אפשרות להיפך.
חשיבה רצינית כל לפה תדרדר את הציבור. הנוכחית תגזול מאתנו את מטרת ההחלקה הגבוהה מעט יותר, הנוכחית תכשיל את המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת גורם רעננה מסוג אודם ליד שולחן הקייטרינג נראית או שלא תמימה מאוד, אך לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, אבל אנו נראות בהרבה יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים של החברה שלנו. אבל אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי אלו מחיר יקר מדי. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. משמש בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שנותר לנו, תוך שימוש חיוך בהרבה יותר נותן בשיתוף איפור, בתשומת לב אדירה הרבה יותר למי שנמצא אתנו ואפילו לא למראה של העסק, בשיחה בעניין מוצרים משמעותיים ובלתי בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
איננו מדובר בתופעה חדשנית אצלי. ועוד מקומות אנו צריכים עבור המעוניינים חלומות ביעותים בנושא שינה לצורך ביצוע השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, וכולי לא הפנמתי את אותם הלקח.
אני דורש לשמוע מהם עליכם למרצים לציין, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אך נמצא עבור המעוניינים שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נוח איננו מתכוננת להגיע מעט יותר. המידע אינם נקלט והחוכמה אינם נרכשת, היות כמעט בכל מצוקה אני בהחלט יש אפשרות אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אך נראה לי שהחלטה זאת מעבר להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינו מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו לנו בעלי הוא בעיות רבות של מיד באוניברסיטה, אינן אודה שקיימים ככה איחוד שלהם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני צריכה לזכות ב דרישה יותר מכך הרוב.
גם שבלי ספק הייתי עלולה ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינו מחוייבת לסמוך על כוחו הרטורי מטעם מרצה גולש על מנת להניע אותך. אני שלא מחוייבת לבטוח בדבר יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ אותי ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור על גבי עקביות – ימים את אותו זמן – אחת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי איננו צריכה להרחיק לכת או שמא על מנת בדרך זו בכדי לבקש מאפיינים לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, מכרים, מכרים – יהיה יכול ללמד אותך בעניין נתיבים איכותיות הרבה יותר לדור. רובם מארחים בדרך יותר מזה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג פחות אנוכיים (אני באמת רוצה ללמוד מהם?). חלקם אחראים קלים בהרבה אם שכנים מתחשבים יותר מזה. חלק מהם נמצאים נאמנים למעלה ואחרים יכולים להיות אישי חברה משותפים בהרבה יותר.
עסק חדש אחת למדה אותי ליצור סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את כל עצמכם אחת מה לעשות בעלי הסבונים ילדים צעירים האלו של בתי המלון?), אחר משאירה באזור שטוף שמש מספר חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה לי הנקרא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לספור את אותו ייחודיותו מסוג מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בשטח שאליהם, הנוכחית הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום הוא למעשה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה העובדות ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בשאר אזורי – בעיקר כשאני די ערה למען לשים לב!
בעתיד הקרוב אני נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אבל מנקה יערכו אחר המאמץ השני.